נשואה ואם לשלושה, בת 43, גרה בתל אביב. אומנית אוטודידקטית, יוצרת ומוזיקאית. המוסיקה והרוחניות באה לידי ביטוי בציוריה, דרכם היא מנסה להעביר את היופי באנשים ובעולם, תוך מתן דרור לדמיון ולצבעוניות שבתוכנו.
״כמו לכולנו, החיים מציעים צבעים קודרים מהולים בצבעים זוהרים. אני מציירת כדי לעשות טוב לאחרים וגם לעצמי. כדי להעביר מסר של שחרור רוחני ושל העוצמה שטמונה (וגם תמונה) בכל אחד מאיתנו. בשביל להעביר רוגע ואסתטיקה ופשוט בשביל לתת לעצמי להיות אני, כי אני לא מכירה משהו אחר״.
דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם.
״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".
הצצה קטנה לשיתוף פעולה צבעוני על טהרת התום והאופטימיות.
הקירו את רפי פרץ, אמן קסום המתאפיין בציורים נאיביים שמעלים מיד חיוך.
טביעת המכחול הייחודית שלו מצליחה להישמר בצורה מושלמת על גבי הדפסת הטפטים שלנו ומייצרת קיר יוצא דופן שמתאים לכל חלל.
ההתבוננות והצילום שלי מושפעים רבות מהשכלתי (דוקטורט) וממקצועי כמתכננת ערים. אני מוצאת עניין רב בערים, בנוף האורבני, בארכיטקטורה, במבנים, בחללים הציבוריים הגלויים והסמויים, בתווך שבין החלל הציבורי לחלל הפרטי ובפינות הסמויות מהעין. בכל אלה אני מחפשת לצלם את הגיאומטריה, הטקסטורות, המקצבים והאסתטיקה גם במקומות שהתיישנו והתבלו. מעבר למרקם הבנוי אני מתבוננת גם במרקם האנושי וחיי העיר השקופים, בפעילות העסקית ובהיבטים שונים של חיי היום יום.
דובי רומן נשבה בקסמו של הציור האימפרסיוניסטי, הוא חיפש דרך לבטא תפיסה אימפרסיוניסטית של הטבע על ידי צילום – ראייה כביטוי של אור. רומן אינו מסתפק במשחקי האור בשדות ובחורשות, וביצירת דימויים זוהרים של הנוף. עבודותיו מציעות אור אחר; משטחי פרחי הבר ביער והגזעים האפלים מכוסים באור מסתורי, בזוהר רוחני הקורן מהטבע. יתכן ואותו אור מיסטי, נובע משורשיו הגליליים של האמן. משפחתו חייתה בצפת במשך חמישה דורות, וסבו, יצחק רומן, היה אמן ופסל, אשר תיעד את התרבות הדתית היהודית בצפת. דובי רומן חי בעיר, אך בורח שוב ושוב אל הטבע כצורך קיומי, ובמיוחד אל היער. הוא אינו מנסה לתעד את נופי הארץ כפשוטם, אלא שואף להגיע מבעד למקום המסויים אל האוניברסליות שבטבע ואל שלוות הנפש וההרמוניה שהיער מציע. כמו הציירים האימפרסיוניסטים, שיצאו מהסטודיו אל הטבע, משיג גם דובי את האפקט המיוחד של תמונותיו בחוץ, ברגע הצילום עצמו. הוא משתמש בטכניקה של ריבוי חשיפות, חלקן מעט מחוץ לפוקוס ומזוויות משתנות. "תנועה קלה של הגוף ואני יכול לתפוס ניואנסים, שמשנים את המציאות לחלוטין", אומר דובי. "לעולם אינני יכול לחזות במדויק את התוצאה הסופית, זו הצטברות של הרבה מרכיבים, הרבה שערים שנפתחים".
דובי רומן עבד כעורך וידאו וכטכנאי שידור בטלוויזיה החינוכית במשך כ-36 שנים. ב-1994 סיים 3 שנות לימודי צילום ב-NYIP בניו יורק. דובי יצא לגמלאות בשנת 2018. הוא מתמסר באופן מלא לצילום אמנותי בטבע, הוא משתתף בפרויקטים ובתערוכות צילום בארץ ובעולם, ומלמד תלמידים בשיעורים פרטיים אחד על אחד. הוא נשוי, אב לשלושה, וחי בתל-אביב. http://dubiroman.com
ראש החוג ללימודי הום סטיילינג ועיצוב בשנקר, מעצבת פנים וסטייליסטית לצילומים. כותבת ברשת לאתרים ומגזינים מובילים, ובעלת עבר עשיר בתחומי הארט, העיצוב והלייף סטייל. את קולקציית Mediterranean עצבה אורנה מחיבור אמיתי למקום הכ״כ מיוחד שבו אנחנו חיים, ותוך שימוש בצבעוניות האופיינית לסביבה הים תיכונית המתכתבת עם סגנונות עיצוב עדכניים. העיצוב מורכב מאיור ידני בעיבוד ממוחשב שיוצר טפט בעל חתימה אישית ויחודית לחללי הבית.
