אלין לנגליב

בוגרת בית הספר לעיצוב "פארסונס" שבניו-יורק ומעצבת מובילה בארץ בתחום עיצוב בתי מלון. אלין עיצבה מלונות ברשת W היוקרתית וזכתה בפרסים בינלאומיים כשעיצבה את מלון בראון ביץ' האוס בתל-אביב. אלין הנחתה את פינת העיצוב בתוכנית ״מגזין החיים הטובים״ וכתבה במגזינים שונים לעיצוב. הצצה לשלוש קולקציות בעיצובה של אלין: BAMBOO - בהשראה הריהוט הסיני העתיק והקש הטבעי. / FIORI - בהשראת גוצ'י והצעיף של גרייס קלי / SAFARI - הצורות מעולם החי באינטרפרטציה האישית של אלין.

שולי קורן

שתי קריירות מרכזיות מילאו את חיי: עולם ההדרכה והניהול ועולם הפרסום. לצידן, האומנות שלי. לכאורה בשוליים, אך בעולם שלי היא תופסת נפח עצום. עבודותיי נעשות בדיו שחור על נייר לבן. אין בהן מחשבה. היד לוקחת אותי לאן שלוקחת. הן נוצרות מתנועה, ובתנועה, וסגנונן משתנה כמו ההתנסויות בחיים. הן כמו כתב ידי. יש בהן מפגש של השפעות שבטיות וקמאיות; הקווים של פיקאסו, שילה וקלימט ורישום אחד של אומן בלתי ידוע שהיה תלוי בבית סבתי. בעלים של עסק לשיווק דיגיטלי, הקיים כבר 10 שנים. בעלת תואר ראשון ושני בפילוסופיה. גרה בתל אביב.

טל קלמן

נשואה ואם לשלושה, בת 43, גרה בתל אביב. אומנית אוטודידקטית, יוצרת ומוזיקאית. המוסיקה והרוחניות באה לידי ביטוי בציוריה, דרכם היא מנסה להעביר את היופי באנשים ובעולם, תוך מתן דרור לדמיון ולצבעוניות שבתוכנו. ״כמו לכולנו, החיים מציעים צבעים קודרים מהולים בצבעים זוהרים. אני מציירת כדי לעשות טוב לאחרים וגם לעצמי. כדי להעביר מסר של שחרור רוחני ושל העוצמה שטמונה (וגם תמונה) בכל אחד מאיתנו. בשביל להעביר רוגע ואסתטיקה ופשוט בשביל לתת לעצמי להיות אני, כי אני לא מכירה משהו אחר״.

אילן ריסיס

אילן ריסיס, מעצב רב תחומי עם ניסיון עשיר בארץ ובחו"ל. יוצר עיצובים המשלבים בחינניות נוסטלגיה, הומור וגם אפקט של הפתעה. אוהב לשלב את הרציונאלי והלא הגיוני, להשתמש באינטואיציה, אירוניה ותובנה.

דניאל ווכטל

דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם. ״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".

יניב לוי

צלם הופעות במה ופורטרטים מזה כ- 4 שנים. נהנה מעצם חווית הצילום, ומתמקד בעיקר בהופעות מוסיקה ומחול. מחפש בצילום את החוויה הטבעית. למד צילום ומדיה דיגיטלית במשך 3 שנים.