דלית מרום

ילד זה ההשראה הכי גדולה שיש. לפחות, זה מה שגרם לדלית מרום האמנית המוכשרת, לעשות שינוי ולפנות ליצירה כמקצוע. השימוש בצבעים עזים על גבי בדי העיצוב הם אלה המבדלים אותה והובילו אותה לפתח טכניקת ציור ייחודית לה בהשראת המוטו שלה: החיים נועדו כדי שנחגוג אותם.

יעל הרצוג

מאיירת לייפסטייל לעסקים ומותגים מאיירת מגיל 4. בעלת תואר בעיצוב אופנה מטעם מכללת שנקר. בעלת וותק של למעלה מ- 15 שנה, זוכת שבחים ופרסים בתחום העיצוב. מתמחה באיור שיווקי מסחרי עבור עסקים ומותגים בארץ ובחו"ל מתחום הלייפסטייל (אופנה, מזון, פנאי, רכב, תיירות, קוסמטיקה ויופי). ב-2018 נבחרה מבין אלפי מועמדים מכל העולם להציג בתערוכה היוקרתית בלונדון וסיאול של אגודת המאיירים הבינלאומית THE AOI. ב-2019 נבחרה מבין מאות מועמדים לאיור קמפיין של חברת המשקאות Perrier הצרפתית בישראל. בין לקוחותיה: אל-על, לוריאל ישראל, קבוצת שטראוס, קליניק, זר פור יו, סופר פארם, מוזס, בנק דיסקונט, לנקום, סוזוקי, ועוד..

סלי בן אריה

סלי בן אריה, צלמת סטילס בת 28 מתל אביב, עוסקת בעיקר בצילום פורטרטים, מתמחה בצילומי שחקנים, תדמית ואומנות. חובבת במיוחד צילום שחור לבן, קונטרסטי וייחודי. בין היתר אוהבת קעקועים, מוזיקה טובה וכתיבה.

מיקה סגל

מיקה סגל רק בת 16, עם תשוקה אדירה לציור והרבה כישרון. מיקה שואבת השראה מקומיקס ומעצבת בעצמה דמויות שמלוות את היצירות שלה. מלבד ציור מיקה יוצרת בחימר ובמגוון חומרים ממוחזרים.

שולי קורן

שתי קריירות מרכזיות מילאו את חיי: עולם ההדרכה והניהול ועולם הפרסום. לצידן, האומנות שלי. לכאורה בשוליים, אך בעולם שלי היא תופסת נפח עצום. עבודותיי נעשות בדיו שחור על נייר לבן. אין בהן מחשבה. היד לוקחת אותי לאן שלוקחת. הן נוצרות מתנועה, ובתנועה, וסגנונן משתנה כמו ההתנסויות בחיים. הן כמו כתב ידי. יש בהן מפגש של השפעות שבטיות וקמאיות; הקווים של פיקאסו, שילה וקלימט ורישום אחד של אומן בלתי ידוע שהיה תלוי בבית סבתי. בעלים של עסק לשיווק דיגיטלי, הקיים כבר 10 שנים. בעלת תואר ראשון ושני בפילוסופיה. גרה בתל אביב.

דניאל ווכטל

דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם. ״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".