נשואה ואם לשלושה, בת 43, גרה בתל אביב. אומנית אוטודידקטית, יוצרת ומוזיקאית. המוסיקה והרוחניות באה לידי ביטוי בציוריה, דרכם היא מנסה להעביר את היופי באנשים ובעולם, תוך מתן דרור לדמיון ולצבעוניות שבתוכנו.
״כמו לכולנו, החיים מציעים צבעים קודרים מהולים בצבעים זוהרים. אני מציירת כדי לעשות טוב לאחרים וגם לעצמי. כדי להעביר מסר של שחרור רוחני ושל העוצמה שטמונה (וגם תמונה) בכל אחד מאיתנו. בשביל להעביר רוגע ואסתטיקה ופשוט בשביל לתת לעצמי להיות אני, כי אני לא מכירה משהו אחר״.
חייו של איציק תג׳ר, אמן אוטודידקט, היו תמיד שזורים ביצירה. תג׳ר, יליד 1971, הוא איש שיוצר, חושב ופועל בכמה ערוצים במקביל. כבר בגיל צעיר גילה את התשוקה הגדולה הפועמת בו ליצירה: תחילה בעולם הבישול, שבו עסק שנים רבות. בהמשך נחשף גם לתחומי עיצוב הפנים ועסק בהם בהרחבה, אבל רק כשהחל לצייר במו ידיו, הרגיש שמצא את הייעוד האמיתי שלו.
פציעה קשה שריתקה אותו למיטה למשך שנתיים גרמה לתג׳ר לחשב מסלול מחדש בחייו. עוד בזמן הפציעה, החל לצייר פורטרטים עזים ומלאי נוכחות של נשים ומשם הציור החל לפרוץ ממנו ללא מעצורים.
תג׳ר משתמש בצבעים נוטפי חיות ותעוזה ויוצר דפוסי פופ ארט המשקפים את תשוקתו העצומה לחיים ואת תפיסת עולמו האופטימית. ההשראה שהוא שואב מאמנים רבים משלל דיסציפלינות, מאיב סן-לורן וקארל לגרפלד ועד אנדי וורהול ורוי ליכטנשטיין, יוצרת סגנון ייחודי ומקורי.
בציוריו, מתמקד תג׳ר לא פעם בחקירה של האור, ובאופן שבו הוא נוגע בדמות והופך אותה לתלת ממדית. את צבעי השמן והאקריליק שבהם הוא משתמש, תג׳ר רוקח בעצמו. הוא משקיע משאבים רבים בחיפוש אחר הגוונים המתאימים ביותר ומשלב בין השראות מעולם האופנה, מגזינים ישנים, חוף הים האהוב עליו וחיי היום-יום.
דמויות הנשים שתג׳ר יוצר מהוות מעין שיקוף של הקהל המתבונן בהן. רבות מהן מרכיבות משקפי שמש או מצוירות כשהן מביטות בדמותן במראה, אך נדמה שהמבט הזה הוא דו כיווני, ושמשהו בתחושותיהן האמיתיות נותר מסתורי ומעורפל. האם אלו הנשים שכל אחת הייתה רוצה להיות? האם הן משקפות כל אישה, באשר היא?
בזכות החיבור הרגשי העמוק שלו וההתמסרות הבלתי מתפשרת, תג׳ר מצייר ללא הפסקה, ממש מסביב לשעון, והביקוש ליצירותיו הייחודיות הולך וגובר. יותר ויותר אנשים מזהים את ערכן האומנותי הגבוה ואת היכולת של היצירות הללו לשדרג כל חלל, משרד או בית.
תוכלו להתרשם מעבודותיו של תג׳ר ממש כאן באתר, או לקבוע פגישה אישית בתיאום מראש, ולהתוודע לאדם מרתק וסוחף, שהיצירתיות והתשוקה ליצירה הן מהות אישיותו.
דגנית מתמקדת בצילום אמנותי ובעיקר בצילום מחול. היא מנהלת דיאלוג עם הנושא המצולם דרך העדשה, על מנת להביא ולהעביר לצופה את החוויה במיטבה. הצילומים שלה מהווים השראה ליצירתיות, לחופש, להתחדשות ולזרימה עם משמעויות והשפעות עמוקות על הצופים בהם. צילומיה התפרסמו במגזינים ובתערוכות בארץ ובחו"ל.
שתי קריירות מרכזיות מילאו את חיי: עולם ההדרכה והניהול ועולם הפרסום. לצידן, האומנות שלי. לכאורה בשוליים, אך בעולם שלי היא תופסת נפח עצום. עבודותיי נעשות בדיו שחור על נייר לבן. אין בהן מחשבה. היד לוקחת אותי לאן שלוקחת. הן נוצרות מתנועה, ובתנועה, וסגנונן משתנה כמו ההתנסויות בחיים. הן כמו כתב ידי. יש בהן מפגש של השפעות שבטיות וקמאיות; הקווים של פיקאסו, שילה וקלימט ורישום אחד של אומן בלתי ידוע שהיה תלוי בבית סבתי. בעלים של עסק לשיווק דיגיטלי, הקיים כבר 10 שנים. בעלת תואר ראשון ושני בפילוסופיה. גרה בתל אביב.
דניאל ווכטל, אדריכל, מורה בכיר באוניברסיטת תל אביב לאדריכלות, מנהל אקדמי ומורה לעיצוב פנים בשנקר, לימודי חוץ. הרישום מהווה כלי מוביל עבורו כאמן, אדריכל ומעצב, וכשמגדילים אותו לקיר מלא, החלל הופך לסיפור... דניאל שואף ביצירותיו לביטוי כמה שיותר אינטואיטיבי, שלא עובר עיבוד שכלי, במצב תודעתי של זרימה, שמחה ושלווה. ברגעים הקסומים האלו, היצירה והאני, אחד הם.
״הדור שלי, נולד עם עפרון ביד. לא היה אז אמצעי אחר, פרט לדגמים, לתאר רעיון תלת ממדי, לכן הוא היה ה"כתיבה" שלי, כמו של רוב היוצרים, אמנים, ממציאים, לאורך ההיסטוריה. אולי אנחנו הדור האחרון שהרישום הוא עבורו "שפת אם".
אילן ריסיס, מעצב רב תחומי עם ניסיון עשיר בארץ ובחו"ל.
יוצר עיצובים המשלבים בחינניות נוסטלגיה, הומור וגם אפקט של הפתעה.
אוהב לשלב את הרציונאלי והלא הגיוני, להשתמש באינטואיציה, אירוניה ותובנה.
